יום רביעי, 19 במרץ 2014

ונהפוכהו


כשאני מלמד בכיתות י את התקופה של העת החדשה, המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון אני בדרך כלל מקיים דיון בכיתה להסביר על 'השחרור' שכפה נפוליאון על עמי אירופה ועל השינוי שזה יצר ועד כמה קשה היה ליישם את החלטות קונגרס וינה בעניין הרסטורציה. כי מי שקיבל חופש, מאוד קשה להחזירו למסגרת.

וכך גם בכיתות שאותן אני מלמד, התלמידים כנראה התרגלו לעניין כי הלמידה באחריותם, הם כנראה התרגלו ששיעור מתחיל בסרטון, בחידון, בסיור עולמי על גבי גוגל ארץ. כעת קשה להם יותר לעקוב אחר הרצאה פרונטלית מלווה ב'רק' מצגת. הם מחפשים את הריגוש, את הדיון. 




למעשה כיום אני מצליח ללמד רק את הפתיח ומיד הדבר הופך לדיון כיתתי. הם אוהבים לדבר, להתווכח, להתנגח, להציג את עמדתם גם אם זה אומר שלאחר מכן הם ילמדו לבד בבית את החומר הלימודי!!!

השבוע הם סיימו את העבודות שלהם בנושא הלאומיות המודרנית וכבר קיבלו עבודה חדשה, להכין הזמנה לקונגרס הציוני הראשון. את העבודות על הלאומיות המודרנית ניתן לראות באתר הבא. מומלץ בחום!!! שימו לב כי לאתר זה גם עולות ההזמנות לקונגרס. 

מתוך העבודות שניתנו לי עולות כמה מסקנות: 
מיומנויות המאה ה21 - הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית. 

הם מצליחים ללמוד בצוות, אך כאשר מדובר על ארבעה תלמידים ומעלה זה הופך למסיבה והלמידה מתמוססת. בנוסף בדרך כלל כאשר מדובר על למידה קבוצתית תמיד יש מישהו ש'רוכב' על האחרים, לא עובד וקוטף את הצלחות חברי הקבוצה האחרים. 

מצד שני, העבודה על הלאומיות המודרנית היתה עבודה כבודדים או בזוגות ולהפתעתי הרבה היתה כאן למידה שיתופית! הם ישבו בבית, ויחד חשבו על רעיון, הוסיפו, העשירו, מהסיפורים ניתן היה 'לשמוע' את הקולות של שני הכותבים. הסיפורים ההיסטוריים, המיתוסים ודרך גיבוש התנועות היו בהחלט תוצר של למידה שיתופית!

מבחינת מיומנויות מידע ותקשורת. היו מקרים בהם למרות שנכתב מפורשות כי יש ליצור סמלים מקוריים, היו תלמידים שהעתיקו מהאינטרנט, כמובן שירד הציון וזה הוביל לדיון על זכויות יוצרים בכיתה (את תכנית באזל והזרמים בציונות לומדים לבד בבית). 

לצערי מתוך 17 עבודות: שתי עבודות הוגשו ב Google Sites, אחת באמצעות Google Drive, אחת ב Tumbler, אחת באתר 2All. והרוב - 12 - הוגשו על מסמך Word. כלומר יכולות ההפקה שלהם בכלים אינטרנטיים נמוכה או שהם מעדיפים להשתמש במוכר. אחת התלמידות אמרה לי לאחר ההגשה. "יאיר, גם אם נקבל 0 בעבודה, לפחות למדתי איך בונים אתר אינטרנט"

עוד נתון מעניין, מתוך 33 תלמידים ותלמידות בכיתה, רק שתי תלמידות ניגשו למבחן במקום להגיש עבודה. 



בכיתה י"א התלמידים קיבלו עבודה די גדולה. עברנו על האשנ"ב וכל תלמיד או זוג קיבל נושא אחד מהקבוצה הראשונה - הקבוצה שהנושאים שבה יבחנו עליהם בבחינת הבגרות - ועליהם להכין פוסטר על פי המיקוד של האשנב. הם צריכים להגישו עד היציאה לחופשת הפסח כך שתוצרים לא אציג בקרוב. העבודה תהווה 15% מהציון. בכיתה עבדנו על קריטריונים והם היו צריכים למלא שאלון ובו האחוז בציון שכל חלק יקבל.

למעשה אני נתתי את הרעיון, אבל הם החליטו מה יבחן בו, מה הקריטריונים של בחינת התוצר, כמה נקודות יקבל כל חלק. אמרתי להם גם שתהיה כאן הערכת עמיתים והם מאוד כעסו "חברים יקבלו ציון גבוה יותר" לכן הם החליטו כי הערכת עמיתים תהיה 20% מהציון הסופי ואילו הערכת מורה 80%. 

יחד עם זאת, בשבוע שעבר הם נבחנו במבחן רבעון ג (פיהוק) ודרך הלמידה הפעם היתה מעניינת במיוחד זאת מכיוון שהיא נערכה בחלקה בקבוצת הפייסבוק. תלמידה אחת לקחה על עצמה לסכם את כל החומר, לאחר מכן העלתה אותה לקבוצה וביקשה שאעבור ואביע את דעתי (היא קיבלה לייק גדול)

במקביל, תלמידה אחרת קיבלה סיכומים מתלמיד אחר בשכבה ואותם היא סיכמה. בכיתה נוצר ויכוח/דיון על מהו הסיכום הטוב יותר. באותו הזמן העליתי לקבוצה חומרים שונים בנושאים שלדעתי לא היה כיסוי מספיק מבחינת הסיכום. 

בסופו של דבר, רוב התלמידים למדו מהסיכום של התלמידה הראשונה. האם היה טוב או רע, אני צריך עכשיו לבדוק את הבחינות. כיצד זה נראה? לפניכם תמונת מצב...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה